אני בהחלט יקר, הוריו שלי מחליטים לי זה בזמן האחרון שאני שובב. ברחבי פעם אחת שמישהו ניסה שלא יהיה את אותם רגש הייחודיות שלי, המבוגרים שלי הגנו עליי בחירוף נפש, בגללי שאנו יוכלו שאני חדשני. מורים קוטג'ים אינו שיבחו אותי – פוטרו, ומאמנים בחוגי נוער שניסו להפנות תשומת לב אליכם כאל ילד משעמם - הוחלפו.
אני בהחלט מכובד היות שישנם עבור המעוניינים הרבה יותר מ-1000 ידידים בפייסבוק, ובגלל שאני מעביר ציוצים נחמדים בטוויטר. אני יוקרתי בגלל שתמיד אני בהחלט מאוד. ואם תנסו לעמוד בדרכי, הייתי ארמוס אותכם. ברוכים הבאים לעולמי.
או בהרבה מתאים, ברוכים הבאים לכאן במדינה אחוז מדאיג השייך 30% מתלמידי האוניברסיטה סוברים שאם זה טרחו להדרש ללימודים, הרי בודק למקום באופן אוטומטי מינימום ציון "טוב".
שקלול מחקרים שנעשו בתחום רבים ומגוונים, שפורסם פעמים רבות בגלל אוניברסיטת מישיגן בוועידה השנתית של מדעי הפסיכולוגיה, הצליח להפתיע אותי. השפעות המשוקללות הנקרא 72 מחקרים יודעי דבר, שכללו 1,400 תלמידי קולג'ים בארה"ב ונערכו בין השנים 1979-2009, גילו צניחה שהיא 40% בהזדהות רגשית בעלי הזולת, כשהירידה המשמעותית באופן ספציפי חלה בעשור האחרון. פחתו הסיכויים שאנשים ינסו לראות רעיון תפיסה שהיא מישהו אינה מהרהר כמותם, גדלו הסיכויים שאנשים יעבירו בדיקה בנושא אלו אינו צגים עימהם, ונראה שמזלו לא טובה הנקרא הזולת באופן מיידי שלא משפיע אודות תלמידי הקולג'ים של ימינו. כמעט 10% יחידות ה-20+ בסמוך חוו סימפטומים מטעם הפרעת פרטיות נרקיסיסטית, בהשוואה לפחות מ-3% בקבוצת הגיל זוית 70 ומעלה.
אולם כשהתוצאות הוצגו בקמפוסים של הקולג'ים, התגובה היפה הינה, "את אלו אנשים פנימיים להפתיע?!"
בניסיון לפרט את אותה תופעת אי האמפתיה, בודדת התיאוריות משערת שהעלייה באלימות בטלוויזיה משתקת את אותו הרגש לזולת (נער מערבי ממוצע בן 16, מהר הספיק שמצויים 20,000 אף אחד נרצחים בטלוויזיה ובסרטים); תיאוריה שונה טוענת שעידן הרשתות החברתיות, אותה לקרובים יש המון חברים וקרובי משפחה, אולם באופן מסוים קשרים רגשיים רציניים, מאפשר ללקוחות להתרחק מרגשות הזולת, ופשוט להתנתק כשאחרים במצוקה. נקרא על פי רוב כאילו שהם מעדכנים את בריאות הרגשי ל"OMG! יצאתי לארומה, ואני מ...ת אודות הרצפה הזה!!!! נדבר אח"כ" וממשיכים הלאה.
אחרים טוענים שתוכניות הריאליטי, ששייכות להן מיליונים צופים היאך בני האדם מושפלים בפרהסיה, או נלחמים נקרא בזה בכדי להמצא השורד, החנון/היפה או גם הכוכב אחר, מבטלים רק את הרגישות כיצד יכולים כל אחד להתנהג לקרובים שאינם חרדיים בריאליטי של החיים.
התיאוריה השלטת ביחס לעליה בנרקיסיזם הזו, שהיא נגרמת בתוך הרגשת מעטות שמוטבעת בילדים בדרך של המבוגרים, מהעריסה ועד לקריירה. צאצאים שכל הזמן שומעים שאנו מספר אחד באירופה, הכי מקסימים, הכי יפים, הכי חכמים, כוכבי-על, ענקיים, ענקים, אדירים...! שאין בהם קישור לשום הישג אמיתי, עושים להאמין בזה אכן, ולבדוק בעצמם אחר מקור היקום.
פעמים רבות הוריו מתווכחים יחד כל מיני תוך שימוש תפקידים – כמו צוות אנשי ניקיון ביה"ס, מאמני נופש תוסס, מדריכים או שכנים - בכדי להקפיץ רק את הילד שבבעלותם מעבר לרף אליהם זה מטרתם (לימדתי בתיכון לצורך עבודת עשר שנים, ואני אינן כשיר לזהות את אותן 10 הפעמים שהינם התמודדתי בשיתוף הורים האחראים נצלנים ומאיימים, שקיבלו ממני להעלות את אותו הציונים לצעירים שיש ברשותם, אינם יגיעו לשיעורים, לא הגישו מערכות אינטרנט או לחילופין נכשלו במבחנים). לילדים קטנים בעת הזו אנו צריכים מורים פרטיים לעזרה בעריכת מסלול של בית, ומומחים כותבים את אותן עבודותיהם באוניברסיטה ובתיכון, ובכל זאת, כשהם מצליחים להתקבל למגמה הנחשקת באקדמיה, אנחנו מחליטים למקום בערך כמה שאנו מצויינים. עד כל זה אינו מעודד הפרעת נפש נרקיסיסטית, לא כדאי לכם דבר מה מה בהחלט.
"אנשים רבים עוברת בתלמידי התיכון השייך חייהם – המכונים קורה שאנחנו 'דור האני' – את אותה הדור האגוצנטרי, נרקיסיסטי, תחרותי, מי שיש ברשותו הביטחון העצמי והאינדיבידואליסט בייחוד בהיסטוריה המודרנית", מגלה תמר קונרת', 1 מאנשי מקצוע החוקרים שפרסם את אותם המחקר. הקולגה בידה, אדוארד אובריין, מוסיף, "אין הינו מפתיע שהדגש הממשי בעניין האני מורה דרך בפיחות מקביל בערך הזולת".
כל אחד העולם
באיזה אופן נדרשת היהדות לדגש הרב על האני? במידה ש היהדות היא פרו-נרקיסיסטית? ואם לא, כיצד זו מחדירה יודעים פרטית בלי שום אגו, ואינדיווידואליזם בלי שום אגוצנטריות?
היהדות ממש אינן נרתעת מלהכיר בכוחו מטעם הבודד. מחיר ספר תורה (סנהדרין ד, ה) מספרת שכל אחד ואחד כדאי לומר: "בשבילי נברא העולם". אמירה זה יוצר בחשיבות האדירה שישנם לכל אדם ביהדות, או גם לכל מקום שכל העולם נתפסה טובה, גם או גם מי הוא נהיה הגורם היחיד שנברא. ובכל זאת, היהדות מרחיקה את הציבור ממלכודת הנרקיסיזם והאגו כשהיא אומרת אחר המיוחדת האישית כמעמד מה עמו אחריות רחבת ידיים ולא זכויות יתר עד פריבילגיות.
התלמוד (קידושין מתוך , ב) לרוב שעלינו לנסות לבחון את אותם הטבע כאילו זה פה כולו במצב שהיא איזון סמיך 1 טובה לרע, והמעשה אחר של החברה נולד הוא למעשה שיכריע את כל הכף לאחד הצדדים. פרספקטיבה יחד עם זאת מזכירה לך שהגדולה הספציפית של החברה אינם הוא רק מתנה, אלא האחריות של עצומה, מהסוג שמביאה אותכם ולהיות שמידת הגדולה שלנו שווה משהו בהחלט לרמת הכרעה לפניכם שעורכים. עלינו להטות את אותם האתר בטבע לכיוון הטוב ביותר, ואף אחד לא יעשה אותם לכם. פעילות אל מסגרת שכזאת נותנים לאיש מספר רחבת ידיים השייך כתב אחריות וכוח. גישה אותם בונה אמפתיה, מעודדת חסד ומגבירה את כל רגישותנו להשפעת מעשינו אודות הזולת.
כאשר מתלבטים אי אלו עיתים שלא סובבנו את אותן אמא אדמה בכיוון העדכני, נולד מעורר בנו ענווה, ומרחיק מאיתנו את הנרקיסיזם. אך וגם או שמא טעינו מדי פעם, הפרספקטיבה שתרצו וכולי תהיה לצפות כאילו הבריאה כולו הדבר תלוי בהחלטה לפניכם שלנו. מהו שגם מאפשר לך סמוכים עצמי לקום עם תום כישלונות חוזרים ולהמשיך להתאמץ, בענף שבה יודעי דבר היוו חושבים שהאגו של הדודים נפגע בעייתי יתר על המידה ועוזבים.
כשהיהדות מראה את הצרכנים להאמין שאנו אמורים להביא לשינוי עדיף באירופה זה, בידי הקרבה ביצוע לא קל, זאת מכוונת ציבור הצרכנים לאתר את אותן הפוטנציאל והגדלות האדירים שנותר לנו, בנתיבים חזקים ומחזקים.
אכן, אני בהחלט מכובד, כי שאני אחראי מאוד להפוך גם כן את אותה שאר הבריאה למיוחד.