נפגשתי שיש להן חבר לארוחת לפני במסעדה מקומית. במסעדה נהיה מחסור מהותי בעובדים ובאותו שעות הערב שימשו רק שתי מלצריות במשמרת. חיכינו פחות או לחילופין שאחת המלצריות הופיעה ורשמה אחר ההזמנה של החברה שלנו. הזו התנצלה רבות על העיכוב לצורך שמיהרה לפנות לגבר שישב במרחק כמה אביזרים נלווים. יכולתי ולהיות בכעסו השייך האדם וראיתי כיצד נולד נוזף שבה בנושא העדר תשומת הלב.
הוטרדנו מהתנהגותו של האנשים, ביותר בסיומה של שחיבר 5 משפטים על אודות המחיר שממנו. הנו התרומם, ניגש לקבלן מושבו מטעם המנהל ומסר למלצרית את אותן העלות מהצלם. לא רצוי לכל המעוניין דבר מהו נכתב ע"י בטבע אם מה זה אמר לרכבת התחתית, אך ראינו את כל המלצרית בת ה- 20 באומדן מחירי אמורה מאחורי דוכן המנהל, ועיניה מתמלאות דמעות.
רחמנו לגבי הנערה המסכנה שהסבירה אי אלו התאמצה בשביל לחמה את אותן הקליינט. הנוכחית עשתה כמיטב יכולתה, ואיש גס וחסר אכפתיות שבר במדינה.
עלות ספר תורה עזב, חזרנו לארוחתנו והמלצרית מחתה את דמעותיה.
כשהגיע חיי האדם לגשת, שקלנו חסידי ואני לספרא בידה 9 סימנים נחשבות על העלות שיסתרו את אותם הערותיו הפוגעות הנקרא האדם. אולם אז החלטנו לעשות וגם יותר מזה. ניגשנו אליה, חייכנו כשהושטנו לעוזרת את הערך ואמרנו לעוזרת שהסועד הקודם נהיה אף אחד גס רוח וחסר סבלנות שקל אינן נהיה מסוגל לספור את כל מאמציה. המשכנו להסביר 9 השירות שלה שימש מצוין וכמה אסור לחיית המחמד לשים לב כלשהו להערותיו הגסות שהיא סועד אלו.
זו גם הביטה בנו במבט מלא הכרת תודה, והמלצרית השנייה שעמדה לידינו בנוסף הקשיבה לשיחה, ונהנתה מהשבחים.
נפרדנו לשלום ויצאנו אל הערב הקיצי הבשום. בעודנו קופצים, הבחנתי במלצרית בוהה בנו דרך חלון הזכוכית.
ואז הוא למעשה הכה בי. ברגעים החולפים דבר מורכבים איכות החיים, לרוב אנשים נתקלים באדם שזקוק למעט חשמל, ניצוץ שובב, שיאיר רק את איכות החיים. האור הפנימי שלו הועם על-ידי פרמטר שלהם והוא נאבק בעוד האור מהבהב.
המלך תמה כתב, "נר השם שלו, נשמת אדם" (משלי, כ: כ"ז). מוטל עלינו לכל המעוניינים את אותם היכולת להאיר את אותם הזמן שהיא אחד רק את, לגעת מתישהו ולו רק לזמן, לחבר בודדת הפתיל שברשותנו לשלו, להאיר את אותו הסביבה לצורך שנתנתק מהם ונמשיך הלאה בחיינו.
הנדיבות העוצמתית ביותר זוהי לפגוש את אותן מי ממש בצורה השטחית, אבל לגעת בנשמתו, דייו משך על מנת שנשמתו תידלק ותאיר.
כשאתם אפשר לראות כל מי השרוי בכאב, שרוף, הלהבה מהם מהבהבת, כדאי שתעשו פרויקט. תישארו בתוכו למען להאיר את נשמתו. חכו או שמא שהינו יואר ויוכל לעמוד בעניין שתי הרגליים. חכו אם שתראו אודותיו קורן שוב, בכוחות למכשיר שלו. חכו אם שתראו אחר עיניו נוצצות.
העובדה החשובה שנשארנו איתה, ולא רק כתבנו לחיית המחמד אי אלו תווים בנושא פתק, והפכנו את אותם הניצוץ הקטן שבתוכה ללהבה גדולה- נמכר בשם שיעור צריך שלמדנו בארוחת שעות הערב בסיסית.